שביל ישראל (דרום) לאופניים ברצף של 6 ימי רכיבה ו-5 לילות
280 ק"מ של שביל מדברי עם 3400 מטר טיפוס, ולא פחות ירידות. חוויה אתגרית של פעם בחיים... ממש...
תכנן, אירגן, רכב, צילם וערך: אדוארדו אוקסמן
על הרוכבים והרכיבה
הטיול התקיים בין התאריכים 5.12.2017 עד ה-10.12.2017.
מזג האוויר היה נעים במשך היום (20 - 25 מעלות) וקר מאד בלילות, במיוחד בשחרות, שם הטמפרטורה הייתה קרובה לאפס.
בשלושת ימי הטיול הראשונים, מנתה הקבוצה 18 רוכבים. בבשלושת הימים האחרונים התווספו 3 רוכבים נוספים וסך הכל רכבנו 21 רוכבים. כולם שייכים לקבוצת רכיבה EDU TEAM. רוכבים מנוסים ברכיבות מדבר ממושכות.
רכבנו 6 ימים ללא אף פנצ'ר אחד וללא פציעה אחת... אמן!!
הייתה תקלת שרשרת אחת ותקלת פדל אחת .זה הכול. היה כאן הרבה מזל, אך גם עזרה למזל העובדה כי כל האופניים נלקחו לטיפול טרם המסע.
לוגיסטיקה
הגב הלוגיסטי של הטיול ניתן ע"י אוטובוס גדול שהיה צמוד אלינו לאורך כל ימי הטיול (פינוק של ממש...) על האוטובוס העמסנו את האופניים בתאי המטען התחתונים (עם גלגלים מפורקים) ואילו הביגוד, ציוד הלינה והאוכל הועלה לאוטובוס.
הטיול היה טיול מדלג שהתחיל בשדה בוקר והסתיים כעבור 6 ימים בפארק תמנע וכל לילה לנו במקום לינה אחר והאוטובוס העביר לנו את הציוד (פרט ללילה הראשון והשני שלנו באותו מקום).
הלינה הייתה ע"ב לינה במאהלים על מזרונים, ע"ב הכנה עצמית ומשותפת של ארוחות ערב ו/או בוקר (עבור 3 לילות ראשונים, 2 הלילות האחרונים התפנקנו על ארוחות ערב ובוקר שהוגשו ע"י מקום הלינה). והכנת כריכים לזמן הרכיבה.
ביום הראשון של הטיול, יצאנו עם האוטובוס מהצפון והגענו אתו לשדה בוקר. ביום השישי האחרון לטיול, בפארק תמנע עלינו על האוטובוס והוא החזיר אותנו לצפון.
יום ראשון לרכיבה (יום שלישי 5.12.2017)
ממדרשת שדה בוקר לעיר הנבטית/ביזנטית עבדת העתיקה ומשם על הקטע החדש של שביל ישראל שנבנה שבוע לפני שהגענו, עד לכלא נפחא. 35 ק"מ וכ-650 מטר טיפוס
אחרי נסיעה מהצפון, התחלנו לרכוב בשדה בוקר קצת אחרי השעה 11:00 בבוקר. ליווה והדריך אותנו שי יגל, תושב המקום, שהעשיר את הרכיבה בהסברים מעניינים.
עבורי, מקטע זה היה חדש לחלוטין (לא עשיתי אותו בעבר). מהמדרשה ועד לעבדת, השביל משולט (נבנה לפני שנה) והוא הרשים אותי ביופיו. כמו כן, עשינו עצירה והגענו רגלית למפל בעין מעריף (מומלץ!!!).
בתמונה: עין מעריף
המקטע החדש, מושקע מאד, אך הרשים אותי פחות מבחינה נופית
בתמונה: קטע מושקע מאד של הסינגל החדש מעבדת לכלא נפחא
סיימנו לרכוב סביב השעה 15:30 והאוטובוס חיכה לנו על הכביש קרוב לנקודת הסיום בחציית נחל צין את הכביש. אכלנו מרק שהבאנו מהצפון ונסענו למקום הלינה: חאן חוות נחל בוקר.
כמה דקות לאחר התחלת הנסיעה, נפתחו ערובות השמיים וגשם החל לרדת, והוא נמשך עד למחרת. היה לנו הרבה מזל, והגשם לא הפריע לנו לרכיבות.
במקום הלינה, מספר מתחמי אירוח נפרדים. אנחנו קבלנו אוהל גדול ומחומם בקמין שיכול לאכלס עד 25 רוכבים. מקלחות עם מים חמים ושירותים ומתחם מטבח בו בישלנו את ארוחת הערב הראשונה: ממולאים דרוזים של אשתו של ניזאר וכמנה עיקרית: תבשיל אורז עם פרגיות של בכשי.
קישור למקום הלינה המקסים: כאן
יום שני לרכיבה (יום רביעי 6.12.2017)
מצפה רמון - חניון בארות (ותוספת על סינגל צבעי הרמון)
46 ק"מ ו-430 מטר טיפוס
לאחר ארוחת בוקר בהכנה עצמית (בכשי: חביתות... ואביעד: שקשוקה) נסענו עם האוטובוס למצפה רמון לפארק קק"ל- גן הפסלים.
מזג האוויר היה קריר עם רוחות, אך זה לא הפריע לרכיבה, אך כן הפריע לראות ולאיכות התמונות. מסלול מדהים על פי מצוק המכתש, מתפתל לאורך נחל חווה ומטפס לראש מעלה נוח, כדי לרדת לאורכו ירידה מדהימה ומושקעת על סינגל נוח לבטן המכתש. עצירת קפה ראשונה הייתה לרגלי מצד מחמל, שאליו חלקינו טיפס, ואילו ההפסקה השנייה הייתה בחניון בארות.
מעלה נוח והסינגל היפה בהמשכו
ממתינים שכל הקבוצה תרד את מעלה נוח
מחניון בארות רכבנו על סינגל 'צבעי הרמון' (מומלץ!!), עד לתנור במרכז הפארק.
כאן אסף אותנו האוטובוס והחזיר אותנו לאחר שעה נסיעה לאותו מקום לינה בחוות נחל בוקר.
ארוחת הערב הייתה ע"ב מנגל עם מיטב הבשרים, חצילים בלאדי ועוד פינוקים רבים. את המשך הלילה בילינו סביב המדורה.
יום שלישי לרכיבה (יום חמישי 7.12.2017)
מחאן בארות לערבה (מואה) וחלק מהקבוצה המשיכה עד לפראן
קבוצה א': 41 ק"מ ו-430 מטר טיפוס
קבוצה ב': 71 ק"מ ו-810 מטר טיפוס
לאחר ארוחת בוקר פינינו את האוהל והעמסנו את הציוד והאופניים על האוטובוס ונסענו לחניון בארות. כאן התחלנו ברכיבה על מקטע השביל היפה הזה לאורך המכתש, נחל נקרות, חרבת קצרה והמשך בסינגלים זורמים עד לערבה.
מחניון בארות על המכתש לכיוון נחל נקרות
מתחנו שרירים בהליכה רגלית קצרה עד לבור נקרות. במצד מואה, היות והגענו מוקדם, חלק מהקבוצה עלתה לאוטובוס, ואילו החלק השני המשיך ברכיבה עד לפראן.
נחרטו לי בראש, תמונות מסינגלים זורמים מזרחה בנחל נקרות, וסינגלים מטריפים שירודים מחרבת קצרה. סינגל זורם אינסופי מביא אותנו בסוף למצד מואה.
הלינה בלילה השלישי הייתה בחאן אבירן בפראן של שולי ועמוס – מקום יפיפה עם מטבח משותף, ג'קוזי מרכזי "שאין דברים כאלה", ורחבת דשא. הכנסת האורחים של הזוג הזה מדהימה.
בתמונה: לאחר רכיבת יום שלם, הז'קוזי בחאן אבירן בא לנו טוב
ארוחת פסטה עם 4 סוגי רטבים... שאפו לשפים, היה מעולה. בערב זה, הצטרפו אלינו עוד 3 רוכבים להמשך המסע.
קישור למקום הלינה כאן
יום רביעי לרכיבה (יום שישי 8.12.2017)
סינגל מעלה קטורה בירידה ואחריו, מקטע השביל מנאות סמדר עד לשחרות. 42 ק"מ ו-400 מטר טיפוס
לאחר ארוחת בוקר מפנקת בחאן אבירן, והכנת כריכים כבכל בוקר, העמסנו ציוד ואופניים לאוטובוס ונסענו. מפאת חוסר זמן החלטתי (מראש) לדלג על מקטע פראן-יהל.
דלגנו באוטובוס עד לנאות סמדר. מנאות סמדר רכבנו את סינגל מעלה קטורה (הכיוון הרגיל הוא בעליה – אך הוא מידי קשה לקבוצה שלי). בסוף הסינגל, האוטובוס העלה אותנו שוב לנאות סמדר והמשכנו משם לשחרות ברכיבה.
הירידה במעלה קטורה היא פשוט עוצרת נשימה. סינגל תלול על פי תהום, כאשר נוף הערבה פרוש מצד ימין. וואוו!!!
תחילת הירידה במעלה קטורה... פשוט יורדים מגג העולם
מנאות סמדר, המשכנו לשחרות בכיוון "הנכון" של השביל. סינגל שעולה במתינות עד שפוגשים את חולות כסוי... "וואווו" שני של היום הזה. כמה יפות הדיונות הנודדות...
הדיונה בחולות כסוי
מחולות כסוי, הגענו לכביש שמוביל לבסיס עובדה, שם פגשנו את האוטובוס אותו מיקמתי כאן במקרה ומשהו יהיה עייף. אבל הוא המשיך ריק לשחרות ואילו הרוכבים נהנו מסינגלים מדהימים על פי תהום כאשר הפעם נוף הערבה פרוש מצד שמאל.
הגענו ללינה בחניון בשחרות (חאן רוכבי הגמלים): מאהל על מזרונים ולאחר מקלחת חמה, התפנקנו על נזיד אורז וירקות שהכינו במקום. במקום שירותים אקולוגים ותנאים בסיסים בלבד, אך במיקום חלומי. המיקום הוא טוב גם, כי החאן נמצא בסוף המקטע נאות סמדר-שחרות, ובתחילת המקטע שחרות-תמנע ואין צורך בהקפצות, וכך מנצלים את הזמן באופן אופטימלי, במיוחד במקטע הארוך שחרות-תמנע אותו רצוי להתחיל מקודם ככל האפשר.
האוהלים מחוממים ע"י תנור עצים (יש להביא עצים להסקה). כאשר העצים נגמרו, היה קר מאד בתוך האוהל (כאפס מעלות).
יום חמישי לרכיבה (יום שבת 9.12.2017)
שחרות – תמנע. 62 ק"מ ו-806 מטר טיפוס
יום רכיבה קשוח בגלל אורכו. יש קטעי דיווש מעייפים כמו הקטע ליד בסיס עובדה והמשכו בוואדי מילחן.
המקטע מתחיל בטיפוס מתון מחאן שחרות לרמה המדברית, והמשכו בסינגלים דומים לאלה של יום האתמול, על פי תהום עם זווית נוף לערבה.
לאחר העצירה הראשונה בבאר מלחן, המשך המסלול מאגף את הר ברך ממזרח, ויורד במקטע סינגל יפיפה ובהמשכו טיפוס מתון וארוך על סינגל, שאחריו ישנה הירידה הטכנית ביותר במקטע הזה, ואולי הטכנית ביותר מכל ימי הרכיבה בכלל. בשונה מפעם קודמת, מספר רוכבים (ואנוכי) רכבנו אותה ברצף.
המשך סינגלים על רמה מדברית עד לסינגלים של נחל עתק, זורמים באדרנלין גבוה. בכניסה לנחל עתק, עצרנו להפסקת קפה שנייה ומתחנו שרירים בהליכה רגלית לגבי עתק. מומלץ!!!
הליכה רגלית לגבי נחל עתק
מצוקי נחל עתק (יש רוכב במרכז התמונה)
ציפינו בפחד לדשדש בנחל לכיוון באר אורה, והופתענו לגלות כי היעדר הגשמים באזור ועבודת הג'יפים הידקו את הדרך, דבר שמאד הקל עלינו יחסית לפעם הקודמת כאן.
הכניסה לפארק תמנע ברכיבה על תוואי שביל ישראל לאופניים והרגלי שחופפים כאן, מרשימה.
הגענו סביב השעה 16:00 לפארק תמנע. קבלנו אוהל ענק לכ-200 אורחים, שירותים ומקלחות מדוגמים, וארוחת ערב מצוינת במסעדת הפארק. מתחם האירוח ממוקם ליד האגם, וכל האזור ציורי מאד. ארוחת הבוקר למחרת הייתה אף היא ברמה גבוהה, על כן, המקום מומלץ מאד לאירוח.
יום שישי לרכיבה (יום ראשון 10.12.2017)
סיגנל תמנע (חלקית) עם שני טיולים רגליים. 20 ק"מ עם 340 מטר טיפוס
בהתחלת התכנון של ימי הרכיבה לפני מספר חודשים, ביום הזה, היינו אמורים לרכוב את המקטע האחרון: תמנע-אילת. במקטע הזה יש רכיבה מנהלתית רבה, ואת הקטעים היפים שלו באזור הר שחמון, אני מכיר.
כמו כן, היום האחרון הוא היום של נסיעה חזרה לצפון, על כן, לא רציתי רכיבה ארוכה, אבל כן רציתי לסיים עם טעם טוב לאחר השיאים של הימים הקודמים.
רכיבה בפארק תמנע, נתנה לנו בדיוק את מה שרצינו: סינגל מדוגם, בתוך יחידות נוף מגוונות. תבלנו את הרכיבה בהליכה רגלית בת חצי שעה בעמודי שלמה (מומלץ) ולאחר קטע רכיבה נוסף שסטינו מהסינגל, קטע הליכה שני באטרקציה המוכרת כה-"קשתות". מסלול הליכה אתגרי בן כשעה אחת (גם הוא מומלץ מאד).
הליכה ב-"קשתות"
חזרנו לאגם על בסיס הסינגל ולאחר מקלחות והעמסת האוטובוס, התחלנו בנסיעה חזרה צפונה.
תמונת מחזור לסוף המסע ברקע האגם בפארק תמנע
מול עין יהב, לאחר שעה נסיעה, עצרנו לארוחת צהריים במסעדת גמלייה (תואם מראש כי ביום א' המסעדה סגורה) של השפית מיכל. אוכל עדין וטעים, מוגש באופן אסטטי בחלל מסעדה יפה עם מוזיקת רקע שהולמת את המדבר. סיום סיומת מתאים למסע מדברי של פעם בחיים.
כתב: אדוארדו אוקסמן
תגובות: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. או 054-4738363
